להביט לזכרון בעיניים

מחקרים מצביעים על-כך שלאנשים יש דרך משלהם להביט לתוך הזכרונות של עצמם.קיים גם שוני ביכולתם להביט לאותם הזכרונות בעיניים.כל אחד מהמקום של עצמו בוחן את המרחק הנכון לו.לעיתים מקרב את העדשה ולפעמים מרחיקה.יש פעמים אחדות שכלל אינו מסוגל להישיר מבט.המסוגלות לגעת בחומרי מרתף קדומים משתנה בין יכולות האנשים ,בחירותיהם ונסיבות חייהם המשתנות.

הזכרונות מייצגים את סיפור חייו של האדם. אלו הם התנסויות שבהמשך עיצבו דרך חיים.לזכרונות פנים רבות.זכרונות מאוחרים משקפים תכנים של חיים מוקדמים.הם חלק מארגז הכלים של האדם במסע החיים.הם הצידה שמעצבת את "סגנון החיים" ומגדירה את חוזקותיו ויכולותיו להתמודד.

הזכרונות הם ההד של חיינו הם נוגעים בעבר ומשליכים לתוך הווה ועתיד חיינו.הם מלמדים אותנו רבות על עצמנו,לעיתים יודעים להציק או לחילופין להצחיק.הם מפגישים אותנו עם רגעי כאב וחסד.הם מעניקים לנו הזדמנות להפגש עם מקומות של יש ואין בחיינו.הם לובשים מלבושים ותחפושות כמעט בכוח.גם כשאנו מתחקים אחר עקבותיהם הם מנסים לחמוק ולברוח.שהרי לא תמיד אנו פנויים להפגש עם זכר ימים קדומים.

הזכרונות אינם משקפים רשמים חיצוניים.אלא,יש בהם כדי לשמש שיקוף לדרך בה האדם תופס את מציאות חייו הפנימית.

בתהליך הגדילה כוחות נפשיים מנסים לטשטש את עקבות אותה מציאות.אבק הדרכים של מסע חיינו יוצר "חיפויי זכר".

ניתוח זכרונות מוקדמים הוא כלי אדלריאני המשקף את תפיסת עולמו ואת סגנון חייו של האדם.סגנון חיים הינו קובץ המסקנות שגזר הפרט מתוך האינטראקציות והטרנזקציות עם הסביבה האנושית של חייו המוקדמים והמאוחרים של חייו.נמצא

במחקרים שסט הזכרונות הנבחר יש בו כדי להפיק הבנות המאירות את תנועת חייו של האדם בשדה החברתי והמשפחתי.מתוך כך, יוצר רלונטיות להתמודדות האדם העכשווית.הזכרונות טומנים בחובם הבנות מוצפנות ביחס למהות חייו של האדם ודרכי פתרון אופציונאליים לדילמות של "כאן ועכשיו".

אני בת דור שני לשואה במסגרת המסר של "לזכור ולא לשכוח" סגרתי מעגל פנימי במסגרת עבודת הדוקטורט שלי שנגעה בחומרי מרתף שנושאם:"השתמעות איפיוני בני הדור השני לשואה בתוך מערך זכרונות ילדותם בהשוואה לאלו שאינם בני הדור השני".במסגרת המחקר האיכותני שערכתי נותחו זכרונות ילדות של שתי הקבוצות ומתוכן הופק ידע מבחין התואם את המחקרים אודות בני הדור השני לשואה. רוב המחקרים העוסקים בהשפעות ארוכות הטווח של השואה והשלכותיהן על בני הדור השני,מצאו קשר משפיע.דור זה נמצא כמושפע מהסטורית השואה שפגשה את הוריהם על ציר החיים.ההורים הניצולים חוו קושי שייחודיותו נבעה מהעובדה שזהו פרק בחייהם שרבים חוו אותו בתוך המחנות ותופת השואה.לכן היכולת האמפתית להבטים הנורמטיבים של קשיי ההתפתחות של ילדיהם היתה בעבורם מורכבת. ההורים הרבו לעסוק בהשלכות של העדר מודלינג הורי בגין התנתקות מוקדמת וטראומטית מדמויות הוריהם.אך ברור שאין לנקוט בסטריאוטיפיזציה.שכן נסיבות חיי המשפחה ואישיות הילד יצרו הבטים שונים והשלכות שונות בתוך מערך היחסים וההשפעה הבינדורית.מנגישות לעולמם הפנימי של בני הדור השני באמצעות תמונות ילדותם ניכרו באופן בולט שכיחות גבוהה יחסית של "חרדת נטישה" קשיים בתחום בניית יחסי אמון וקשיים בהתמודדות עם כעס וצורכי שליטה גבוהים שעלו ממקום של חשש מוטבע מפגיעות העולם החיצון.עם זאת ,גילו תכני הזכרונות כמו שמספר חוקרים סבורים שבני הדור השני פיתחו מכניזם של התמודדות אשר פיצה אותם על המשא הרגשי הכבד אותו נשאו שלא מבחירתם.שכן, בנסיבות חייהם הטעונות למדו לגלות רגישות למצבים קשים שדרשו התמודדות ובתוך כך פיתחו מנגנוני הסתגלות והתגברות. הנגיעה בעולמם האינטימי באמצעות תמונות מילדותם הולידה הבנות על היכולת ליצור הבנייה חדשה ומחזקת של יכולתם להביט לזכרון בעיניים.

כתבה:ד"ר פרידמן רבקה יועצת חינוכית וארגונית. rivka.friedmann@gmail.com